מטפלת קוגניטיבית - תגל זילברמן - מודיעין

אמא יקרה!
בהחלט לא פשוט לראות מתבגרת שבזמנה הפנוי בוחרת להיות בבית.

הציפיה שלנו ,כי בגיל ההתבגרות היא תהיה מוקפת בחברים ומעורבת בפעילויות חברתיות ,טבעית לחלוטין.

הפער, בין הציפיה  למציאות , טמון בנושא הלימודי.

להיות בעל הפרעת קשב ולקויות סיפור מורכב הדורש מאמצים רבים.

היא תלמידה טובה ולצורך כך משקיעה רבות.

גם להקשיב בשיעורים גם ללמוד בבית - לא פשוט כלל.

כשרוב האנרגיה מופנת לצד הלימודי לא נשאר כוח להתמודד מול הצד החברתי.

היא עייפה ורוצה לנוח...

כמו כן החוסר רצון שלה ליזום מפגשים מונע מהמקום של חוסר ביטחון , היא רוצהחוששת מתשובות שליליות

אז מה עושים?

1. תחילה מבינים את המתבגרת , נותנים תוקף לתחושותיה מאפשרים לה לנוח ולאגור כוחות.

2. על כל מאמץ חברתי מעודדים.היא יודעת מהי עמדתך אין צורך להפציר בה לצאת.

3. לשתף את היועצת והמורה ולראות היכן הן יכולות להכנס לתמונה גם מבחינה לימודים - לראות היכן ניתן להקל וגם מבחינה חברתית -ארגון מפגשים.

בהצלחה :)

0523892281