בתביעת נזיקין בגין תאונת דרכים בישראל, חובת ההוכחה מוטלת על התובע, שהוא הנפגע בתאונה.
משמעות הדבר היא שהתובע צריך להוכיח, ברמת ההוכחה הנדרשת, את כל היסודות המקימים עילה לתביעה בנזיקין, וביניהם:
- התרחשות תאונה: על התובע להוכיח שאכן התרחשה תאונה דרכים, תוך ציון מקום התאונה, זמן התאונה, ונסיבות התאונה.
- אשם: על התובע להוכיח שהנתבע, שהוא הנהג הפוגע, התרשל בנהיגתו וגרם בכך לתאונה. ניתן להוכיח רשלנות בדרכים שונות, כגון הצגת עדויות של עדי ראייה, תצלומים, דו"חות משטרה, או פסק דין פלילי שהרשיע את הנהג הפוגע.
- קשר סיבתי: על התובע להוכיח קשר סיבתי בין רשלנות הנתבע לבין הנזק שנגרם לו. משמעות הדבר היא שהתובע צריך להוכיח שהנזק שנגרם לו לא היה מתרחש אלמלא רשלנות הנתבע.
- נזק: על התובע להוכיח את הנזק שנגרם לו כתוצאה מהתאונה, הן נזק גופני והן נזק ממוני. נזק גופני יכול לכלול פגיעות פיזיות, כאב וסבל, צלקות, נכות, הוצאות רפואיות ועוד. נזק ממוני יכול לכלול אובדן שכר, פגיעה בכושר השתכרות, הוצאות נסיעה, הוצאות שיקום ועוד.
חשוב לציין שמדובר בהוכחה ברמת "הוכחה ברמה סבירה",
כלומר, על התובע להציג ראיות שנוטות להוכיח את טענותיו יותר מאשר להפריכן.
במקרים מסוימים, קיימות חזקות חלוטות שמקלות על התובע להוכיח את יסודות התביעה.
לדוגמה, קיימת חזקה חלוטה שרוכב אופנוע שנפגע בתאונה עם רכב מנועי נפגע כתוצאה מרשלנות הנהג, אלא אם כן הנהג יוכיח אחרת.
מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני נזיקין
כדי לבחון את סיכויי ההצלחה של תביעתכם ולקבל ייעוץ משפטי מקצועי בנוגע לניהול התביעה.