שלום אוראל,
הקשר הינו מהותי כדי לענות, זו שאלה שעונה על איך להגשים יעדים ומטרות ולמעשה משפיע באופן ישיר על רמת הסיכון והתשואה הצפויה מההשקעה. למעשה, טווח ההשקעה הוא אחד הגורמים המרכזיים בקביעת המסלול הפיננסי המתאים
- טווח השקעה:
1.1 טווח השקעה קצר (עד שנתיים-שלוש): תקופת ההשקעה בו הכסף שיידרש בטווח זמן קצר יחסית (למשל, לרכישת רכב, שיפוץ, חופשה). במקרה כזה, יש צורך בנזילות גבוהה ויציבות, והמוכנות לסיכון נמוכה מאוד. תנודתיות גבוהה בשווקים עלולה לפגוע משמעותית בסכום הנצבר בדיוק כשהכסף נחוץ, אין זמן לתקן לכן ההשקעה תהיה ברמת סיכון נמוכה.
1.2.טווח בינוני (4-8 שנים): תקופת ההשקעה בו הכסף המיועד למטרות עתידיות שאינן דחופות מיידית, אך גם לא מאוד רחוקות (למשל, חתונה, לימודים גבוהים לילדים). בטווח זה ניתן לשקול רמת סיכון מעט גבוהה יותר, יש מעט יותר זמן לתקן אם צריך אך עדיין יש צורך בזהירות.
1.3.טווח ארוך (מעל 8-10 שנים, ובעיקר לפנסיה): תקופת השקעה בו הכסף המיועד למטרות רחוקות מאוד (למשל, חיסכון לפנסיה). בטווח זה, יש למשקיע את היכולת לספוג תנודות בשווקים, שכן יש לו זמן רב להתאוששות. לכן, ניתן לנטול סיכונים גבוהים יותר יחסית אך עדיין להרות בבקרה, מתוך הנחה שבטווח הארוך השווקים נוטים לעלות.
- מסלול פיננסי:
מסלול פיננסי (או מסלול השקעה) מתייחס לאופן שבו הכספים מושקעים בפועל. המסלולים נבדלים ביניהם בעיקר ברמת החשיפה לנכסים מסוכנים יותר (כמו מניות) מול נכסים סולידיים יותר (כמו אגרות חוב ופיקדונות).
מסלולים סולידיים (ברמת סיכון נמוכה):
מאפיינים: השקעה עיקרית באגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרניות בדירוג גבוה, פיקדונות בנקאיים, קרנות כספיות.
למי מתאים: למשקיעים בעלי טווח זמן השקעה קצר, או למשקיעים שונאי סיכון שמעדיפים יציבות על פני פוטנציאל תשואה גבוה.
סיכון/תשואה: סיכון נמוך, פוטנציאל תשואה נמוך יחסית.
מסלולים מאוזנים/כלליים (ברמת סיכון בינונית):
מאפיינים: שילוב של מניות ואגרות חוב ביחסים שונים (למשל, 30%-50% מניות).
למי מתאים: למשקיעים בטווח זמן בינוני-ארוך, שמחפשים איזון בין פוטנציאל תשואה לבין רמת סיכון.
סיכון/תשואה: סיכון בינוני, פוטנציאל תשואה בינוני.
מסלולים מנייתיים/אגרסיביים (ברמת סיכון גבוהה):
מאפיינים: חשיפה גבוהה למניות (מעל 70% ולעיתים אף 100%).
למי מתאים: למשקיעים בעלי טווח זמן השקעה ארוך מאוד (למשל, צעירים החוסכים לפנסיה),עם זמן ליכולת תיקון לפי הצורך ובעלי יכולת ורצון לספוג תנודתיות גבוהה בשווי ההשקעה בטווח הקצר, מתוך אמונה בפוטנציאל הצמיחה בטווח הארוך.
סיכון/תשואה: סיכון גבוה, פוטנציאל תשואה גבוה יותר לטווח ארוך.
הקשר ההדדי:
הקשר בין השניים הוא קשר של התאמה:
טווח זמן השקעה ארוך מאפשר נטילת סיכון גבוה יותר: ככל שאופק ההשקעה ארוך יותר, כך היכולת להתמודד עם תנודות שוק (עליות וירידות) גדולה יותר. ירידות זמניות יכולות להתאושש לאורך זמן, ולכן מסלולים עם חשיפה גבוהה למניות (הנחשבים לתנודתיים יותר בטווח הקצר אך בעלי פוטנציאל תשואה גבוה יותר בטווח הארוך) מתאימים יותר.
טווח זמן השקעה קצר מחייב רמת סיכון נמוכה יותר: כאשר הכסף נחוץ בטווח הקרוב, חשיפה למסלולים מנייתיים עלולה לסכן את הקרן המושקעת. לכן, עדיף לבחור במסלולים סולידיים יותר שמטרתם העיקרית היא שמירה על ערך הכסף.
לסיכום:
בחירת מסלול פיננסי חייבת להיות מותאמת באופן אישי לטווח זמן ההשקעה, לצד גורמים נוספים כמו גיל, ככל שהמשקיע מבוגר יותר זמן התיקון שלו קצר יותר לכן רמת הסיכון תהיה נמוכה יותר הזמן לתיקון קצר, כמובן שמתייחס למטרת החיסכון, מצב פיננסי ויחס לסיכון. כמו כן מומלץ לבדוק את מסלולי ההשקעה אחת לתקופה (לפחות פעם בשנה) תלוי בתקופה בגלל תנודתיות לכן מומלץ לבדוק ההשקעה בתדירות גבוהה יותר הגיונית למשקיע כדי שלא להיות מופתעים במקרה של ירידות שמתקשות לתקן עצמן, לוודא שהם עדיין תואמים את הצרכים.
בברכה,
גדי ברקאי
0544640290
יש לכם עוד שאלות לתכנון פיננסי? כנסו!
לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!
---
כרטיס הביקור שלי
0544640290
עע.jpg)
