שלום טליה,
מרבית הזוגות המנהלים חיי זוגיות מבלי לבוא בברית הנישואין הם זוגות ידועים בציבור.
להכרה או לאי הכרה בבני זוג כידועים בציבור יכולה להיות בעלת השלכות רבות, לרבות נושאים כגון רכוש, מזונות, ביטוח לאומי, קרנות פנסיה, ירושה וכיו"ב.
בד"כ מי שטוען לקיום קשר של ידועים בציבור צריך להוכיח שני תנאים מצטברים: חיי משפחה וניהול משק בית משותף. עם זאת חשוב להדגיש כי בתי משפט נוטים לבחון סוגיה זו על בסיס קריטריונים סובייקטיביים. היינו: בתי המשפט מנסים לבחון טענות שונות ובודקים כיצד הצדדים ראו את מערכת היחסים ביניהם. לא אחת, נקבע כי אין להגדיר קריטריונים דווקניים ונוקשים למונחים כגון "משק בית משותף" ו"חיי משפחה". כמו כן, נפסק כי יש להימנע מהצבת מבחן אובייקטיבי נוקשה לקביעת קיומם של יחסי ידועים בציבור. למשל, הפסיקה הדגישה כי המבחן לקביעת קיום קשר של ידועים בציבור משתנה בין בני זוג בהתאם לגילם, מזגם, השכלתם, ארץ מוצאם, השקפת עולמם, מצבם הכספי, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הבריאותי וזוהי כמובן לא רשימה סגורה.
כאמור לעיל, אחד הפרמטרים המובהקים לקיום קשר של ידועים בציבור הוא נושא המגורים. ואכן, על פי רוב, מגורים משותפים הם ראיה מובהקת אשר מחזקת מאד את הכף לטובת הכרה בבני הזוג כידועים בציבור. עם זאת, חשוב להדגיש כי מגורים משותפים אינם תנאי שאין בלתו. במרוצת השנים, התרככה מאד התפיסה לפיה רק בני זוג שגרים ביחד יכולים להיות מוגדרים כידועים בציבור והמבחן הוא בסופו של היום מבחן סובייקטיבי. אחד המקרים המפורסמים לכך נדון בפני בית המשפט העליון בע"א 79/83 היועמ"ש נ' שוקרן. במקרה זה, בית המשפט קבע כי יש להכיר בבני זוג כידועים בציבור, וזאת למרות שהשניים בילו לעיתים בדירת האישה ולעיתים בדירת הגבר. כך גם במקרה אחר, שנדון בע"א 833/81 מאיר נ' היועמ"ש. בפרשה זו, בית המשפט הכיר בכך שהעדר מגורים משותפים נבע ממחלה נפשית ממנה סבלה האישה (ולא מהעדר משק בית משותף ו/או אי קיום חיי משפחה). כמו כן, בנושא המגורים המשותפים, הפסיקה לא קבעה "תקופת מינימום". היו בעבר מקרים אשר גם תקופת מגורים של חודשים ספורים בלבד הספיקה בכדי להכיר באישה כידועה בציבור. כאשר ניטשת מחולקת בנושאים אלה, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של הטוען למעמד ידוע בציבור. היינו, הצד אשר טוען לקיומם של יחסי ידועים בציבור צריך להוכיח את חיי המשפחה ומשק הבית המשותף. כמו כן, עליו להוכיח גם שמערכת היחסים הנ"ל הייתה מבוססת על קשירת גורל ולא על צרכים אישיים כגון כדאיות כספית, נוחות, סידורים ענייניים וכדומה (שכן אלה יכולים להיות תוצר לוואי של חיי משפחה, ולא הסיבה לקיום הקשר).
לא אחת, כאשר הקשר מסתיים (ובמיוחד אם הוא מסתיים לאחר תקופה ארוכה), הפרידה איננה כה שונה מגירושין מבחינות רבות. למשל, ילדים, רכוש משותף ועוד.
נשאלת אפוא השאלה - האם ידועה בציבור זכאית גם למזונות מבן זוגה לשעבר?
על מנת להתחיל את הדיון בנושא עלינו לחזור אחורה אל שנות ה-80, אל פסק דין שניתן בבית המשפט העליון על ידי כב' הנשיא אהרון ברק. במקרה זה (ע"א 805/82), כב' הנשיא הכיר באמרת אגב בקיומה של חובת תשלום מזונות ידועה בציבור. ברק ציין כי מדובר בחובה שהינה מעין דמי שיקום מכוח הסכם מכללא בין הידועה בציבור לבין בן זוגה לשעבר. אמירה זו, חזרה וצוטטה גם בפסיקות מאוחרות יותר.
הרציונל שעומד מאחורי פסיקת מזונות לידועה בציבור טמון בעיקרון התלות שבן הזוג פיתח כלפי משנהו. לדוגמה, הלכה פסוקה היא כי כאשר עסקינן ביחסי ידועים בציבור לאורך שנים, החיים המשותפים הארוכים הקימו חזקה לפיה בן הזוג ראה באחר כמי שיפרנס ויתמוך בו. פעמים רבות, כמו בזוגות נשואים, גם במערכת יחסים של ידועים בציבור נוצר מצב שבו אחד הצדדים מקדיש עצמו לניהול הבית, בעוד בן זוגו עמל על פרנסת התא המשפחתי. פרופ' ליפשיץ, במאמרו "הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה", הגדיר זאת בתור "אינטרסים חוץ חוזיים" הנובעים מעיקרון תום הלב.
בשל חולשת הקשר אשר מאפיינת מערכת יחסים בין ידועים בציבור, והקלות הטמונה בהתרת הזוגיות, מעמדה של הידועה בציבור איננו כמעמדה של האישה הנשואה. אי לכך, במקרים בהם מוגשת תביעה לתשלום מזונות על ידי ידועה בציבור, בית המשפט מתייחס לסוגייה על בסיס פרמטרים רבים דוגמת משך החיים המשותפים, היכולת הכלכלית של הצדדים, אופי החיים המשותפים, קיומו או העדרו של הסכם ממון וכדומה. ברע"א 8256/99, כב' הנשיא ברק הדגיש כי תשלום מזונות ידועה בציבור נובע גם משיקולי הגינות, דרישות יושר ותחושת הצדק.
לסיכום, חשוב לדעת שגם מערכות יחסים אלה עלולות להסתיים בין אם בגין פרידה ובין אם בשל פטירת אחד מבני הזוג. במידה וקיימות התלבטויות משפטיות בנוגע לפרידה /או ירושה, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי בהקדם. עורך דין העוסק בתחום יהיה מסוגל לאפיין את מערכת היחסים בהתאם לפרשנות הפסיקה במקרים דומים ולנתב את ההליך המשפטי לטובת הלקוח.
0528342566
יש לכם עוד שאלות לדיני משפחה גישור, גילה עיני? כנסו!
לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!
---
0528342566
עע.jpg)
