שלום דניאל, ותודה על השאלה
אחרוג מנהגי ואעלה פרק שלם מתוך הספר שלי עולמות מופלאים.
לפני כן אני רוצה להציע לך לחשוב על שינוי השאלה
במקום כיצד להפחית את החרדה / פחד / דאגה
כיצד להעלות את הבטחון העצמי?
וכעת לפרק: איזה לחץ מתוך הספר עולמות מופלאים
אחת השאלות העומדות על הפרק היא: האם שינוי אופן החשיבה על הלחץ עשוי לעודד את התפקוד שלנו במצבי לחץ?
בעניין הזה תשובת המומחים היא: "כן".
כשאתם משנים את דעתכם בנוגע למתח, אתם יכולים לשנות את תגובת הגוף למתח. כולנו חווים תגובות של לחץ בחיי היומיום שלנו. מי שעוסק בספורט בכלל, ובספורט הישגי בפרט, מכיר את הרגשת הלחץ.
השאלה היא כיצד ניתן לרתום את התגובה ללחץ ולהפוך אותה ליתרון עבורנו, במקום חסרון. כבר שנים רבות אני טוען שהבעיה בתפקוד שלנו בחיי היומיום בכלל, ובספורט בפרט, אינה החשיפה ללחץ אלא מה הלחץ גורם לגופנו. לשם הבנה של התהליך, אתחיל בשתי הגדרות:
- מהו לחץ?
- מהו מתח?
לחץ- לחץ נגרם ממצב חיצוני שאנו נתקלים בו. כמו מועד הגשה של עבודה בבית הספר, תחילת משחק, או הופעה בפני אולם מלא אנשים. אלה מצבי לחץ, המופעלים עלינו מבחוץ.
מתח- נגרם מהתחושה שהלחץ גורם לנו בגוף, והוא יכול להשפיע על התפקוד שלנו.
שימו לב למילה "יכול". לא "גורם", ולא "עלול". אנו מסוגלים לשלוט בתחושה זו, ולא רק לשלוט בה אלא אף לרתום אותה לתועלתנו.
בעוד שרובנו מפרשים תחושה זו כלא נעימה, מסתבר שיש בינינו אנשים שמשתמשים בתחושה זו לשיפור התפקוד שלהם במצבי לחץ, ורותמים אותם להגברת היעילות שלהם בזמן הפעילות. עבורם, תחושת הלחץ חיונית ואף נעימה.
ברור לי, שגם אתם נתקלתם באותם אנשים המכורים לתחושת המתח שנוצרת ממצבי לחץ. הם אלה שעוסקים בספורט אתגרי ובספורט אקסטרים. הם אלה שנמצאים בחזית הלחימה מול גורמים עוינים, והם אלה הנמצאים מהבוקר עד הערב בבורסות העולם, מגיבים במהירות על שינויים תכופים בתהליכים כלכליים אדירי מימדים.
חלקכם בוודאי יאמרו שאלה הם יחידי סגולה, או ישאלו - מה לי ולהם? נכון?
מה אם אספר לכם, שגם אתם יכולים להתחבר לאותו כוח מניע שיכול לתת לכם יתרון אדיר מול המתחרים שלכם, אם רק תעשו שינויי קטן בחשיבה שלכם?
כן, כל מה שאתם צריכים הוא לבצע שינוי בחשיבה שלכם לגבי תוצר הלחץ הנקרא מתח, אותה תחושה לא נעימה שאופפת אתכם ברגע שאתם נכנסים למצב של לחץ, אותם סימנים שגורמים לכם לאי נוחות (כגון, דופק מהיר, התנשמות, תחושת חום והזעה). מה היה קורה אילו הייתם רואים את אותם הסימנים, כסימנים לכך שהגוף מתמלא מרץ והוא למעשה מכין אתכם לעמוד באתגר, ומפעיל את מנגנון ה"אומץ" שלכם? יכולתם לשנות את ההתייחסות שלכם לתגובת הלחץ ולראות בה דבר מועיל, ולהבין כי דפיקות הלב מכינות אתכם לפעולה טובה יותר.
גם כשאתם מתנשמים ומתנשפים, זו אינה בעיה אלא זהו הפתרון של הגוף - להזרמת יותר חמצן למוח ולגוף שלכם.
תפישות האימון החדשות מדברות על כך שמתאמנים שלמדו לראות בתגובת הלחץ כמועילה לביצועיהם, היו מתוחים פחות, חרדים פחות, ובטוחים יותר בעצמם. הממצא המרתק עוד יותר היה האופן בו השתנתה תגובתם הגופנית ללחץ.
בתגובה אופיינית ללחץ, קצב הלב גובר וכלי הדם מתכווצים. זו אחת הסיבות לכך שמתח כרוני מקושר לעתים עם מחלות לב. אין זה ממש בריא להיות כל הזמן במצב הזה. אבל, הסתבר גם שכשהמתאמנים התייחסו לתגובת הלחץ שלהם כאל דבר מועיל. אמנם, הלב שלהם המשיך לפעום בחוזקה, אבל כלי הדם נשארו רפויים, ומצב זה דומה מאד למה שקורה ברגעי שמחה, ובעת הפגנת אומץ.
מסתבר, ששינוי חשיבתי זה עשוי להיות ההבדל בין התקף לב עקב מתח בגיל 50, לבין חיים טובים גם אחרי גיל 90, ושיש חשיבות לאופן בו חושבים על המתח. אופן החשיבה על מתח משפיע על התגובה הגופנית ללחץ ולמתח.
אני נתקל במאמנים מנטליים לספורטאים, או במאמנים רגשיים, המנסים להפחית את המתח אצל מתאמניהם, או לנטרל את מצבי הכעס שלהם. הם מסבירים למתאמנים שמתח זה דבר לא טוב ולא בריא, ושעליהם לפוגג אותו.
לעומתם, לאורך השנים טענתי שוב ושוב שמתח הוא קודם כל ההחלטה שלנו, כבני אדם, להפוך את הלחץ למשהו שלילי, וברגע שנשנה את היחס אליו - התגובות שלנו ישתנו, והתפוקות שלנו במצבי לחץ - יעלו.
תפישות האימון החדשות מסבירות בצורה הפשוטה ביותר כי לא זו בלבד שאותן תחושות אינן שליליות, אלא שהן תחושות שנועדו להכין אותנו להצלחה מאז ימינו כציידים (או ניצודים) לפני אלפי שנים, ומדובר במנגנון שנועד לשיפור יכולותינו לקראת המשימות שלנו. אם רק נדע גם היום לרתום את התחושות האלה לטובתנו ולהפוך אותן לחלק חשוב בהכשרה שלנו, בין כמאמנים או כשחקנים, ואילו רק נדע להתייחס אליהן נכון, נוכל לשפר את הביצועים שלנו, וכמסתבר - גם את תוחלת החיים שלנו, ואיכותם.
אז, מה לעשות בפעם הבאה בה אתם קרובים למועד האחרון להגשת עבודה בבית הספר או האוניברסיטה, או רגע לפני תחילת משחק, או עומדים לעלות ולהופיע בפני אולם מלא אנשים, ואתם מרגישים את דפיקות הלב שלכם מתעצמות ואת האדרנלין מתחיל לבעבע בגופכם. הישענו לאחור, עצמו את עיניכם ואמרו לעצמכם: "אני מוכן", או "אני מוכנה" - כי זה בעצם מה שהגוף שלכם אומר לכם, וחייכו, אך על כך בפרק על החיוך.
קבלו והכילו את המצב, וכך תוכלו לתפקד טוב יותר במהלך האירוע ה"מלחיץ" עצמו. הלחץ המופעל מבחוץ לא ישפיע לרעה על התפקוד שלכם, ולא יגרום לכם מתח 'שלילי', אלא יסייע לכם לפעול נכון ומדויק יותר.
איך עושים זאת? כמו בכל דבר - אחת הדרכים להתמודדות עם מצבי לחץ היא לייצר מצבי לחץ נשלטים, ולתרגל אותם.
שלב ההמתנה לפעולה הוא השלב בו פיענוח התחושות משתבש. כשאנו לא פעילים, האנרגיה מצטברת ואין לה לאן להתפרץ, וזה המצב בו היא הופכת לבלתי נעימה.
לדוגמה: כשאנו מחכים למבחן (נהיגה, או מבחן מסכם בלימודים) אנו מכינים את עצמנו לשעה מסוימת בה אמור להתחיל המבחן. לרוב אנו מצליחים להכיל את המתח שנוצר כתוצאה מהלחץ של המבחן החשוב. אך מה יקרה אם ברגע שנכנס למבחן יסתבר לנו שהמבחן נדחה בשעה בגלל עומס, או שמנהל ביה"ס יחליט לשאת נאום של 15 דקות על נושא כזה או אחר? במצב כזה - נתחיל להרגיש תחושות לא נעימות של חוסר סבלנות, כעס, ואף אבדן שליטה על התגובות שלנו. נחוש במתח במובנו ה'שלילי', נתרגז ונאבד את הריכוז.
יש תרגילים המאפשרים פריקת אנרגיה זו בצורה מבוקרת, ובניית סט פעולות קבוע שניתן לשלוף במצבי קיצון. תרגילים, המאפשרים לשלוט בתגובות שלנו ולא לאפשר לחוסר הסבלנות, לתסכול ולכעס לגרום לאבדן שליטה בעת הופעת עיכוב או מכשול אחר. באמצעות תרגילים אלה ניתן לפרוק באופן מועיל את האנרגיה המיותרת המצטברת בגוף, ולגרום לנו לתפקד טוב יותר וליהנות מהמציאות סביבנו ומאותם עולמות מופלאים המתגלים בפנינו.
היכולת שלנו להתמודד עם מצבי ציפייה לאירוע מלחיץ; השקט הפנימי המשקף מוכנות, שנצליח ליצור לעצמנו באמצעות הטכניקות תוך שינוי תפיסת המציאות שהזכרתי קודם, קצת לפני הפעולה; הבטחון שנבנה בנו' שאנו אלה השולטים בעשיה שלנו (בלי להתעסק בתוצאה) - יביאו אותנו לתוצאות משמעותיות הרבה יותר!
תרגילים אלה ונוספים שיוצגו בהמשך, יכולים לסייע למוח שלנו להתמודד עם מצבים של המתנה, קבלת החלטה וביצוע. מצבים כאלה גורמים אצל רובנו לחוסר שקט ומייצרים הגברה של תחושות חוסר הנוחות. כשנלמד את המוח והגוף שלנו שאנו יכולים לשמור על קור רוח במצב מלחיץ, נוכל, במצבי אמת בהם מופעל עלינו לחץ חיצוני, לשלוף את זיכרון התרגול בו למדנו שאנו שליטי הרגשות שלנו, ולהתמודד עם המציאות טוב יותר.
תרגול: פריקת אנרגיה מיותרת
- התקינו את האפליקציה 12REACT בטלפון שלכם מקישור זה
(בסרטון ההדרכה בדף זה, ניתן לראות כיצד לפתעל את האפליקציה)
- הפעילו את אפליקציית 12REACT וקבעו סט עם הספרות 1, 2. קבעו זמן תחלופה ארוך מהרגיל בין המספרים
לדוגמה, 8-12 שניות.
הניחו את המכשיר על השולחן, שבו על כיסא בצורה זקופה, הניחו את המגנטים 1-2 על השולחן בצידי המכשיר, הניחו את ידיכם על הברכיים, והמתינו.
בכל פעם שמופיע מספר, הרימו את היד הקרובה למספר שעל השולחן, תנו מכה קלה במגנט הרלוונטי והחזירו את היד במהירות למקומה על הברך. המתינו שוב למספר הבא. בצעו זאת מספר פעמים.
על מנת לפרוק את האנרגיה המיותרת הנוצרת מההמתנה בין המספרים, נסו לבדוק איזו טכניקה מהטכניקות המופיעות כאן עוזרת לכם:
- בצעו אותו תרגיל - אלא שהפעם, בזמן ההמתנה, נשמו נשימה עמוקה ושחררו אוויר בקול.
- בצעו אותו תרגיל - והפעם אמרו לפני כן לעצמכם: "חד"
אחת הבעיות מרכזיות במתן תגובה מהירה ונכונה, היא כמות הרעש שהמוח שלנו מייצר בזמן שהוא ממתין לפעול. כיוון שאיננו יכולים לתת למוח פקודה - "אל תחשוב", הדרך למנוע רעש רקע זה הוא על ידי הכנסת מחשבה שאנו שולטים בה, שיכולה לתת לנו יתרון ברגע שיהיה עלינו לפעול.
לשחקנים שלי אני ממליץ שבזמן שהמוח שלהם 'מבלבל להם את המוח' במהלך המשחק, לחשוב על פעולה שהם טובים בה, לדוגמה, לקחת ריבאונד התקפה. חשיבה זו תמקד אותם בפעולה, ולא תשאיר את המוח עובד "פול גז בניוטרל".
גם כאן, בדוגמת התרגול, אני מלמד את המוח להתמקד במילת פעולה, כמו "חד", כדי להשאיר את המוח בהיכון, ולא לתת לו לנדוד למחשבות שלא יסייעו לתגובה מהירה.
נסו זאת, ותראו איך אתם הופכים להיות חדים יותר ומדויקים יותר.
בספר עולמות מופלאים ישנו פרק שלם שמתיחס גם לנושאים נוספים כמו פחד, כעס, חיוך ועוד...
0506616157
יש לכם עוד שאלות לאימון קוגניטיבי תגובתי? כנסו!
לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!
---
050-6616157 הפייסבוק שלי
עע.jpg)
