שלום נאווה,

הקשר בין רגש קיצוני לפיזיולוגיה של הלב הוא אחד הנושאים המרתקים ביותר בקרדיולוגיה המודרנית. התופעה שאת מתארת, Takotsubo Cardiomyopathy, מוכרת בציבור הרחב בשם הציורי והמדויק: "תסמונת הלב השבור".

הנה הסבר על המנגנון הפיזיולוגי המדהים שבו הנפש משנה את צורת הלב:

1. המנגנון הפיזיולוגי: הצפה של "הורמוני סטרס"

בזמן אירוע רגשי קיצוני (זה יכול להיות אובדן פתאומי, פרידה כואבת, פחד משתק, ואפילו התרגשות חיובית עוצמתית מאוד), הגוף מפעיל את מערכת ה"הילחם או ברח" בעוצמה מקסימלית. התוצאה היא הפרשה מאסיבית ופתאומית של קטכולאמינים (בעיקר אדרנלין ונוראדרנלין) לזרם הדם.

2. מה קורה לשריר הלב?

בניגוד להתקף לב רגיל, שבו עורק נחסם על ידי קריש דם, ב"תסמונת הלב השבור" העורקים לרוב נקיים ופתוחים. הבעיה היא בשריר עצמו:

• "הלם" של תאי השריר: הכמות האדירה של האדרנלין גורמת לשיבוש זמני בתפקוד תאי שריר הלב, במיוחד באזור החדר השמאלי (החדר שאחראי על הזרמת הדם לגוף).

• שינוי צורה דרמטי: האזור התחתון של החדר השמאלי הופך למשותק ומתנפח לצורה של בלון, בעוד שבסיס הלב ממשיך להתכווץ כרגיל.

3. מקור השם: "מלכודת התמנונים"

התסמונת תוארה לראשונה ביפן בשנות ה-90. הרופאים שראו את צילום הלב בזמן אמת (בצנתור) הבחינו שהלב מקבל צורה של כד עגול עם צוואר צר – צורה המזכירה מלכודת יפנית מסורתית ללכידת תמנונים שנקראת Takotsubo.

4. התסמינים: נראה ומרגיש כמו התקף לב

עבור המטופל (ברוב המכריע של המקרים מדובר בנשים לאחר גיל המעבר), זה מרגיש בדיוק כמו אוטם בשריר הלב:

• כאבים חזקים בחזה.

• קוצר נשימה פתאומי.

• שינויים ב-א.ק.ג שמצביעים על נזק לבבי.

• עלייה באנזימי הלב בדם.

5. הבשורה הטובה: הפיכות המצב

למרות שהמצב נראה מבהיל בחדר המיון ובחדר הצנתורים, הלב השבור בדרך כלל יודע להחלים:

• החלמה מהירה: ברוב המקרים, שריר הלב חוזר לתפקוד מלא ולצורתו המקורית תוך מספר שבועות.

• טיפול: הטיפול הוא בעיקר תומך (תרופות להורדת עומס מהלב) ומתן זמן למערכת להירגע מהצפת האדרנלין.

בברכה,
ד"ר איליה - מרפאת הלב.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

039467777

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום דנה,

התשובה המדעית היא חד-משמעית כן. תרגול נשימה מודע הוא לא רק כלי להרגעה נפשית, אלא "תרופה" פיזיולוגית של ממש למערכת הלב וכלי הדם.

הנה ההסבר לכיצד הפעולה הפשוטה הזו מגנה על הלב שלך:

1. איזון המערכת העצבית (Vagal Tone)

הלב שלנו נשלט על ידי שתי מערכות: המערכת הסימפתטית ("הילחם או ברח") והמערכת הפארא-סימפתטית ("נוח ועכל"). בעידן המודרני, רובנו נמצאים בעוררות יתר סימפתטית, מה שגורם לדופק גבוה וללחץ דם כרוני.

• איך הנשימה עוזרת? נשימות עמוקות ואיטיות (במיוחד נשיפות ארוכות) מפעילות את עצב הוואגוס. הפעלת העצב הזה שולחת אות מידי ללב להוריד את הקצב ולשפר את "שונות דופק הלב" ($HRV$ - Heart Rate Variability). $HRV$ גבוה נחשב לאחד המדדים המנבאים הטובים ביותר לבריאות לבבית ולאריכות ימים.

2. הורדת לחץ דם (The Blood Pressure Shield)

נשימה איטית ומבוקרת (במיוחד בקצב של כ-6 נשימות בדקה) גורמת להרחבה של כלי הדם ($Vasodilation$).

• התהליך: התרגול מפחית את פעילות המערכת העצבית הסימפתטית בכליות ובעורקים, מה שמוביל לירידה ישירה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי. לחץ דם מאוזן הוא הגורם המכריע ביותר במניעת התקפי לב ושבץ מוחי.

3. הפחתת דלקתיות וקורטיזול

מתח מתמשך מעלה את רמות הקורטיזול בגוף. רמות גבוהות של הורמון זה לאורך זמן גורמות לדלקתיות בכלי הדם ולשקיעה מוגברת של פלאק טרשתי בעורקים (טרשת עורקים).

• השפעת הנשימה: תרגול יומי מוריד את רמות הקורטיזול בדם ובכך "מכבה" את התהליך הדלקתי שפוגע בדפנות העורקים.

4. שיפור אספקת החמצן לשריר הלב

נשימה שטחית (מהחזה) היא פחות יעילה ומאמצת את הלב. נשימה סרעפתית עמוקה משפרת את חילוף הגזים בריאות ומאפשרת ליותר חמצן להגיע לדם בפחות מאמץ של המשאבה הלבבית.

איך לתרגל? (המרשם הלבבי)

מחקרים מראים כי גם 10 דקות ביום של תרגול יכולות לחולל שינוי משמעותי. שיטה מומלצת במיוחד היא נשימת "קופסה" או נשימה קוהרנטית:

1. שאיפה דרך האף במשך 4 שניות.

2. החזקת האוויר ל-4 שניות.

3. נשיפה ארוכה ואיטית דרך הפה במשך 4-6 שניות.

4. המתנה של 4 שניות לפני השאיפה הבאה.

בשורה התחתונה: נשימה מודעת היא הדרך המהירה ביותר "לפרוץ" למערכת ההפעלה של הגוף ולהוריד את העומס המכני והכימי מהלב.

בברכה,
ד"ר איליה - מרפאת הלב.

האתר שלי    הפייסבוק שלי

039467777

יש לכם עוד שאלות לד”ר איליה ליטובצ`יק קרדיולוג? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שלום נילי,

ילדים עם הפרעת קשב חווים לעיתים תחושות קשות ולחצים יומיומיים. הם מתמודדים עם:

1. קושי בריכוז ובהתמדה – משימות שדורשות ריכוז ממושך יכולות להיות מאתגרות מאוד.
2. היפראקטיביות ואימפולסיביות – חוסר שקט, תזזיתיות וקושי בוויסות רגשי יכולים להקשות על התנהלות יום־יומית, כולל התנהלות מוטורית.
3. תסכול ופגיעה בדימוי עצמי – כשילד חווה חוסר הצלחה בלימודים או בקשרים חברתיים, הוא עלול להרגיש תסכול ולפתח ביטחון עצמי נמוך.

מה ההשפעה עליכם ההורים?

הפרעת קשב אינה משפיעה רק על הילד, אלא גם על המשפחה כולה:

1. קושי בסמכות הורית – קשה להציב גבולות ברורים, ולעיתים נוצרת תחושת כאוס בבית. חוסר הסדר משפיע גם על הביטחון וההתנהגות של הילד.
2. תסכול וחרדה – ההורים עלולים להרגיש אשמה או חוסר אונים בנוגע ליכולת לעזור לילד בצורה נכונה.

🟢 כאן אני נכנסת לתמונה, שרון לבקוביץ, מטפלת רגשית לילדים, מומחית בהפרעות קשב וריכוז, ובהדרכת הורים, בלקויות למידה ובהכנה לכיתה א',

ואני יכולה לעזור, הפרעת קשב ניתנת לשיפור, וההתנהגות ויכולת הריכוז של הילד יכולים להשתפר משמעותית, בטיפול אצלי.

מה גורם להפרעת קשב?

הסיבות להפרעת קשב מגוונות ולרוב מדובר בשילוב של גורמים:

• פיזיולוגיים – הבדלים במערכות עצביות וגופניות בגוף.
• רגשיים – קשיים רגשיים שמשפיעים על הריכוז והיכולת להתמודד.
• פסיכולוגיים וסביבתיים – השפעות מהסביבה הבית ספרית והחברתית.

איך הטיפול שלי יכול לעזור?

שיטת הטיפול שלי, שרון לבקוביץ, מטפלת רגשית לילדים, מומחית בהפרעות קשב וריכוז, ובהדרכת הורים, בלקויות למידה ובהכנה לכיתה א', היא שיטת טיפול הוליסטית שמשלבת עבודה רגשית, התנהגותית וגופנית, ומיועדת גם לילד וגם להורה:

1. חיזוק מערכות גופניות – משחקים מותאמים גיל שמשפרים מוטוריקה ושליטה.
2. חיזוק רגשי – שיפור הביטחון העצמי ויכולת ההתמודדות של הילד.
3. ויסות רגשי והתנהגותי – הילד לומד לזהות רגשות ולתפקד נכון במצבי קושי.
4. כישורים חברתיים – פיתוח קשרים חברתיים בריאים והצלחה באינטראקציות עם ילדים אחרים.
5. התמודדות עם אתגרים לימודיים – הילד לומד איך להצליח להתמודד עם משימות בכיתה ובבית.
6. הדרכת הורים – מתן כלים נכונים להורים ליצירת אווירה רגועה ונעימה בבית.
7. קשר עם הצוות החינוכי – במידת הצורך, כדי לעזור לילד להרגיש ביטחון גם בבית הספר.

🟢 שרון לבקוביץ, מטפלת רגשית לילדים, מומחית בהפרעות קשב וריכוז, ובהדרכת הורים, בלקויות למידה ובהכנה לכיתה א', מזמינה אתכם ליצור קשר עוד היום, ולבנות יחד תוכנית טיפול אישית שתתאים לילדכם ותשפר את הריכוז, ההתנהגות והדימוי העצמי שלו.

אם אתם מרגישים שהילד שלכם מתקשה בבית או בכיתה, אל תחכו. יחד נמצא את הדרך הנכונה, נלמד איך לתמוך בו בצורה נכונה, ונבנה תוכנית טיפול מותאמת.

אני, שרון לבקוביץ, מטפלת רגשית לילדים, מומחית בהפרעות קשב וריכוז, ובהדרכת הורים, בלקויות למידה ובהכנה לכיתה א'.

ואני כאן בשבילכם, כדי להתחיל שינוי אמיתי בחיי הילד והמשפחה.

0507603244

יש לכם עוד שאלות לטיפול רגשי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

sharonlev.co.il

נייד: 050-7603244

שלום הורים יקרים,

כולנו מכירים את זה – הילד שמתנגד ללכת לבית הספר, הילדה שלא רוצה להגיע למפגש משפחתי כי היא מרגישה לא נעים, או הילד שנצמד אליכם כל הזמן ומתקשה לשחרר.
זה אולי נראה "קטן", אבל כשהדפוס הזה חוזר שוב ושוב – אתם נשארים חסרי אונים.

אז היי, שמי שרון לבקוביץ, אני מטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים.  ובקליניקה שלי אני נתקלת בהרבה הורים שמגיעים בדיוק עם אותה הדאגה– הם אומרים לי, "הילד שלי פוחד, ואני לא יודעת מה לעשות”.

ממה נובעים פחדים אצל ילדים?

אז חלק מהפחדים הם שלב טבעי בהתפתחות, אבל כשהם נמשכים זמן ארוך ומפריעים לתפקוד היומיומי של הילד – חשוב לעצור ולהתייחס אליהם.

הגורמים הנפוצים לפחדים אצל ילדים:

1. פחדים התפתחותיים – למשל פחד מזרים.
2. שינויים ומעברים – דירה חדשה, גן חדש, או התחלה של כיתה א’.
3. הגנת יתר מצד ההורים – כשההורים עושים במקום הילד, הילד לומד לא

לסמוך על עצמו.

4. חוויות שליליות או טראומטיות – אירוע לא נעים שמערער את תחושת הביטחון.

וכאן נכנסת החשיבות של ליווי מקצועי. התפקיד של מטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים הוא לזהות מה באמת קורה מאחורי הפחד, ולתת לילד כלים להתמודד בצורה בריאה.

אז מתי כדאי לפנות לעזרה מקצועית?

אם אתם רואים שהפחדים:

• נמשכים תקופה ארוכה,
• מפריעים לחיי החברה,
• יוצרים קושי במסגרת החינוכית,
• או גורמים לילד להיות תלוי בהורה ולא מצליח להשתחרר

זה הזמן לשקול טיפול רגשי. ודווקא כאן כדאי לפנות אלי, כדי לקבל ייעוץ ממטפלת רגשית מנוסה.

כשאתם מחפשים איש מקצוע מנוסה שימליץ על טיפול מתאים לילד, אין לי ספק שכמטפלת רגשית לילדים במודיעין, ומומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים, אני יכולה לעזור לכם, ולהמליץ על הדרך המתאימה ביותר לעזור לילדיכם ולקדם אותו מבחינה רגשית או לימודית.

אז איך טיפול רגשי יכול לעזור?

בטיפול רגשי הילד מקבל כלים להתמודדות יומיומית:
✔ חיזוק הביטחון העצמי והערך העצמי.
✔ פיתוח יכולת להרגיע את עצמו ברגעי קושי.
✔ מיומנויות ליצירת קשרים חברתיים חדשים.
✔ התמודדות עם פחדים ואתגרים רגשיים.
✔ הסתגלות בריאה למצבים חדשים כמו מעבר לכיתה א’.

וזה בדיוק המקום שבו אני נכנסת לתמונה – כמטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים – ומלווה את הילד והמשפחה במסע לשינוי אמיתי.

אז לסיום,

אם אתם מרגישים שהפחדים מנהלים את הילד, שהוא מתקשה לשחרר וליהנות בכיתה ועם חברים – זה הזמן לפעול.
אני מזמינה אתכם לשיחה אישית, שבה נחשוב יחד איך לתת לילד שלכם את הכלים הרגשיים שהוא צריך כדי לפרוח, להצליח ולהרגיש בטוח יותר בעצמו.

שלכם,
שרון לבקוביץ
מטפלת רגשית לילדים במודיעין, מומחית להפרעות קשב ולקויות למידה, מכינה ילדים לכיתה א' ומדריכת הורים

0507603244

יש לכם עוד שאלות לטיפול רגשי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

sharonlev.co.il

נייד: 050-7603244

שלום גיל,

יקירה, רוגע לא מגיע בכוח — הוא מגיע בהקשבה. הנה נקודת מבט חדשה על מה שעובר עלייך:

האם רוגע הוא באמת יעד שצריך "להשיג"? אנחנו רגילות לחשוב שרוגע הוא משהו שצריך לעבוד בו קשה, להתאמץ עבורו, "להחזיק את עצמנו" חזק כדי לא להתפרק. אבל האמת הפשוטה והעדינה היא שרוגע לא מגיב לכוח. ככל שנתאמץ יותר "להשיג" אותו, ככה נרגיש רחוקות ממנו.

אז למה הריכוז שלי בורח והחרדה עולה דווקא עכשיו? כשחרדה עולה, כשקשיי הקשב מתגברים, או כשאנחנו מרגישות שהמוח מתפזר בדיוק כשאנחנו הכי צריכות אותו — זה לא סימן שמשהו בך מקולקל. זה לא "חוסר מאמץ" מצדך. להפך, זה סימן שהמערכת הפנימית שלך עובדת מצוין ומבקשת שינוי.

מה הגוף שלך באמת מנסה לומר לך? הגוף שלנו מדבר איתנו כל הזמן, רק שלפעמים השפה שלו לא נעימה לנו.

• הלחץ בחזה? זה לא "תקלה", זה מסר של הגוף שהוא זקוק להגנה או למרחב.

• העייפות הכבדה? זה לא סימן לחולשה, אלא בקשה לטעינה.

• חוסר הריכוז? זו הדרך של המוח להגיד "עמוס לי מדי, אני צריך האטה".

אז מה עושים במקום להילחם? במקום לנסות "לתקן" את התחושות האלו, נסי להקשיב להן. ברגע שנפסיק להתייחס לסימני הגוף כאל "תקלות" ונתחיל להתייחס אליהם כאל מסרים חשובים, משהו עמוק בתוכנו יתחיל להירגע מעצמו. הרוגע יגיע לא כי הצלחת 'לנצח' את העומס, אלא כי הסכמת להקשיב למה שהמערכת שלך מבקשת.

תנשמי, את בסדר גמור בדיוק כפי שאת ברגע זה. ❤️

בברכה,
רוזנה יונתנוב.

0546580307

יש לכם עוד שאלות לתוסף תזונה אינדיגו, רוזנה יונתנוב? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

הפייסבוק שלי

הטלפון שלי