כשאני אומרת שצריך לטפל מאדם ולא רק במחלה,אני מתכוונת שהאדם הוא מורכב מהגוף,העולם המנטלי(המחשבות), העולם הרגשי(כל הרגשות שלו) והעולם הרוחני שלו(תפיסת העולם שלו). כשמטפלים רק בגוף, מטפלים רק בסימפטומים וזה כמו אקמול,מחזיק זמן מסויים. אבל כשמטפלים בכל האדם, מטפלים בכל הרבדים שממנו הוא מורכב,ואז הוא מגיע לבריאות שלו,לאיזון שלו. לדוגמה אם מטפלים בסימפטומים,אבל לא בעצבות,או בכעסים, המחלה תחזור...
אפשר להכין צוואה בכל גיל, שהרי איש אינו יודע מה מידת ימיו בעולם הזה... (עד 120).
אם תשנה את דעתך בעתיד, תמיד תוכל לשנות את צוואתך ולכתוב צוואה חדשה, כל עוד אתה צלול בדעתך.
אינך חייב להכין דבר לפני הפגישה עם עורך הדין. לא חייבים לפרט רכוש בצוואה, אך אם אתה מעוניין באופן אישי לפרט ולהתייחס לנכסים ספציפיים, למשל אם בבעלותך שתי דירות וברצונך לצוות דירה אחת לבן אחד ואת השנייה לבן השני, תצטרך לכתוב את פרטיהם המדוייקים של הנכסים (למשל גוש/חלקה).
מחשבות שליליות הן תוצאות של כמה גורמים. החיים והקשיים האובייקטים, הבחירה שלנו איך להסתכל על הקשיים ( אפשר להסתכל עליהם כדברים שמרסקים אותנו כקורבן,או להסתכל עליהם כמנוף לצמיחה) עד כאן אנחנו במישור הרגשי ומנטלי. במישור הגופני,כשמערכת הרגשית יוצאת מאיזון, יש אפשרות לאזן אותה מחדש.
בקליניקה אני משלבת עבודה על המישורים הרגשיים,המנטלים והגופנים. וזה עובד.הרבה מטופלים שנטלו תרופות נגד דיכאון יצאו מזה וחזרו לאיזון. אז כן,החיים בהרבה מאוד מובנים הם בשלטתינו.
ניצלתי את ישיבת הצגת תוכניות העבודה של אגפי העיריה לשנת 2020 ושאלתי את ראש מחלקת ש.פ.ע. אם הם מתחשבים בנושא של רגישות חלק מהציבור לעצי זית האלרגניים - הוא העביר השאלה לראש העיר שענה ואמר שאי אפשר לנהל את העיר בשום נושא כשלכל תושב מפריע משהו אחר ושגם הוא אלרגי בעונת המעבר - ולוקח כדור וזה עובר. אם מתכננים לשתול משהו ותושב פונה לפני הפעולה לעיריה אפשר לשקול להתחשב - אבל לא אחרי.