שלום טל,

דיבור לא ברור יכול להיות מכמה  סיבות:

1. שיבושי היגוי  בגיל 3 עדיין "מותרים " 

אבל  ישנם  מקרים בהם  גם בגיל צעיר ככ ניתן לסייע  לתווך ולחסוך  טיפול  ארוך / מורכב  בגיל מבוגר  יותר 

2. קושי בארגון השפתי או כל איחור שפתי.

גם במקרה כזה טיפול  בגיל  3 מתאים. מסייע  ומפחית תיסכולים  אם ההבנה גבוהה  מההבעה ואם הילד חש שאינו  מובן לסביבתו. 

3.חוסר שטף- התערבות  טיפולית/ הדרכת הורים עשויים לתת לילד אסטרטגיות  של שטף ולהמנע מלחיצות והחרפת חוסר השטף.

לכן לדעתי כדאי מאד לגשת  לאבחון של קלינאית תקשורת. 

בברכה 

אסתי

0528469288

יש לכם עוד שאלות לאסתר גנן קלינאית תקשורת? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

אסתי גנן קלינאית תקשורת    לאה אמנו 8/10 מודיעין 

טלפון 0528469288

http://www.estiganan.co.

שלום אמא מותשת יקרה , אכן הנוער של היום הוא דעתן. וביננו לא ממש מוטרד מהתפקידים של הבית(בפרט כשיש אמא חרוצה שעושה אותם כך או כך...) 

עם זאת, השאלה רלוונטית ובעינה עומדת. השיטה בה אני מטפלת מתבססת על כלים מדוייקים לזהות את המניעים הנסתרים של האנשים איתם את נמצאת באינטראקציה, ככלל,חשוב להבין ,שכאשר גורמים לילד לחוש מאויים, הוא יגביר את מנגנוני ההגנה שלו, ויעשה "עוד מאותו דבר". ישנם טיפוסי אישיות שונים ולכל טיפוס פחדים  ומניעים אחרים . יש טיפוס שפוחד מביקורת. יש טיפוס שפוחד מפגיעה באוטונומיה שלו. יש שהוא מטרתי וכל הסטה מהמטרה תגרור אטימות, יש טיפוסים שזקוקים לשקט, וכל לחץ יגרום להם לשקוע בתרדמת ולהתנתק ע"י מנגנוני הכחשה מאד משוכללים,העיניים שלהם ,פשוט, לא ידווחו להם את כל המכלול שמתרחש בסביבה. כולנו פועלים דרך פילטרים שמראים לנו אמת חלקית. גם אנו כאמהות, כשהבלגן "מחרפן" אותנו. ובפרט אלו הפרפקציוניסטיות. לעיתים לא "רואות" את הצרכים של בני הבית (וזה ממש לא משנה אם הם מוצדקים או לא). צורך כמו שקט , לאותם טיפוסים ,שלא מתפקדים במצבי לחץ, ו"חפירה" של אמא יכולה להיחוות כמצב לחץ. 

לכן, הדרך המומלצת היא לזהות את השפה ואת סכימות החשיבה הייחודיות של הנער.ולנסות להתחבר אליו משם. 

מחקרים מראים ששיטת המקל והגזר ,כבר לא עובדת. לא בארגונים ולא באינטראקציה בין אישית. אם רוצים לכונן מערכות יחסים בריאות ולאורך זמן. ולא לבסס קשר מותנה על אהבה התלוייה בדבר. יש לפתח חושים חדים . לחוש את הצרכים של יקירינו. מה מניע אותם. מה גורם להם לשתף פעולה. ומשם לבנות גשר. 

ויותר מכל אמא יקרה אני רוצה להדגיש, שלעולם לא מומלץ לשרוף גשרים-אנחנו לא יודעים מתי נזדקק להם שוב. קשר עם בני נער הוא אמנות עדינה של בניית גשר. לעיתים הקשיים והלחץ גורמים לפליטות -פה ששורפות גשרים. רצוי לפעול מתוך שיקול דעת . לזהות מי עומד מולנו. האם הוא טיפוס רגשי,שכלי או תכליתי. ולדבר איתו בשפה שלו

0523451834

יש לכם עוד שאלות לטיפול זוגי ומשפחתי שמרית אלישע? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

0523451834

הורה יקר!

מירמור תסכול וראיית חצי הכוס הריקה מאפיינת מגוון רחב של אנשים גם כאלה שסובלים מהפרעות קשב וריכוז וגם כאלה שלא.

יחד עם זאת, זה דפוס חשיבה מוכר שמופיע בשכיחות יחסית אצל הסובלים מהפרעות קשב ,ריכוז ולקויות.

דפוס זה מאופין כ"שחור או לבן " "הכל או כלום" הרבה פעמים מופיע בעקבות התמודדות מול שינויים או חוסר ודאות.

זה לא סימפטום של הפרעת קשב - כלומר זה לא נגרם באופן ישיר מההפרעה. זה חלק מהתנהלות נלווית של ההפרעה - פרשנות שגויה של המציאות

והבנת סיטואציות , מתוך כך נוצרת תחושת מרמור ,פסימיות וקיטורים ללא סוף.

זה יכול להצטבר עם השנים בעקבות חוויות שליליות. לכן איתור וטיפול מוקדם דבר כל כך חשוב.

איך מטפלים?

הטיפול לקשב הוא רב תחומי ומותאם אישית - טיפול משולב להורים ולילד .

בהצלחה :)

0523892281

יש לכם עוד שאלות למטפלת קוגניטיבית? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

יועצת ומנחה משפחתית המתמחה בילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב ולקויות למידה וכן בהדרכת הורים.

תגל זילברמן 052-3892281 בפייסבוק  

שלום העורך,

עכשיו כבר יודעים שהמוח הוא גמיש, שניתן לפתחו מבחינה פזיולוגית. במסגרת הטיפול, בשיטת רביב, אני משלבת הליכה במסלול ה-8 עם מיקוד מבט, בדר”כ בסרטון/טלויזיה (חשוב ה-3D). עצם התרגול הזה מחזק וסולל את הקשר בים שתי ההמיספרות, נולדים קשרים חדשים ודם עם הרבה חמצן מגיע לחלקי המוח השונים. המוח זקוק למים (לכן אנו שותים לאורך כל המפגש וחמצן, לכן מנפחים בלון...) הטיפול הוא מגוון ודנמי מבחינת ההתנהלות במפגש והכלים והמיומנויות שהמטופל לומד/מקבל לשימוש באופן עצמאי עם סיום התהליך. בין המפגשים על המטופל לתרגל בבית את ההליכה בשמונה. תוך תקופה די קצרה מתחילים לחוש בהבדל: זוכרים טוב יותר, מצליחים להקשיב למורה או הבוס לאורך זמן. במקביל לומדים מה זו הפרעת הקשב הייחודית של המטופל, מקבלים הסברים, בודקים מאפיינים, התנהגויות ומנהגים ומתחילים לאט לאט את השינוי המיוחל. מקווה שעניתי לשאלתך. תודה ולהתראות

0506278781

יש לכם עוד שאלות לאימון קוגנטיבי? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

שרה ברקוביץ   050-6278781   הפייסבוק שלי

שלום אריאלה שני,

בנושא התחלת טיפול תרופתי- חייבים להתייעץ עם רופא, במקרה הזה יש שתי אפשרויות נוירולוג או פסיכיאטר יש מספר שלבים לפני קבלת טיפול תרופתי

1. אבחון ממוחשב (מומלץ MOXO)

2.שאלון ובדיקת רופא

3. לשם מיקסום התוצאות חשוב לשלב הדרכה הורית במקביל לטיפול התרופתי.

בנושא דחיית הסיפוקים והתזזיות, אלה בהחלט סממנים של הפרעות קשב אבל לא רק!

לעיתים שילוב של אימון בדחיית סיפוקים והצבת גבולות בצורה נכונה יכולים לחולל פלאים.

תתחילו להתאמן בדחיית סיפוקים בהדרגתיות תוך עידוד ותמיכה-אל תספקו מייד את מבוקשו המתינו מעט וכל פעם הגדילו את זמן ההמתנה 

תוך שימוש במשפטים "אני רואה עד כמה אתה רוצה \מצפה אבל סומך עליך שתוכל להעזר בסבלנות" "אני רואה שזה מאתגר להמתין יחד עם זאת 

אנחנו סומכים עליך שתצליח", גם אם היה קשה לו להמתין בסבלנות חזקו אותו והאמינו בו .

השילוב הנכון הוא הצבת גבולות תוך ראיית הצרכים השונים

בהצלחה :) 

0523892281

יש לכם עוד שאלות למטפלת קוגניטיבית? כנסו!

לתכתובת עם המומחה בוואטסאפ - כנסו!

יועצת ומנחה משפחתית המתמחה בילדים ומתבגרים עם הפרעות קשב ולקויות למידה וכן בהדרכת הורים.

תגל זילברמן 052-3892281 בפייסבוק